העציץ הדמיוני והתחדשות

טו בשבט נחגג השבוע ,,,ראש השנה לאילנות, השקדיה פורחת.. אבל רגע, מה עם העצים האחרים.. .עדיין חורף .. כל העצים האחרים עירומים.. עדין לא רואים עלים , ובטח שלא פריחה או פרי.. אז למה דווקא עכשיו חוגגים ?!

ואיך, איך דווקא עכשיו כל גננת ומורה של הילדים שלי החליטה להטיל עלינו עבודות יצירתיות שנועדו להורים בעצם .. באמתלה שהילדים צריכים ליצור אותן.. אנחנו קיבלנו משימה בגן של בתי.. בת הארבע וחצי ליצור עץ דמיוני..

ואיך שני הדברים מתקשרים ללימוד שלמדתי על טו בשבט...

תקופת טו בשבט היא תקופת התחדשות , כשאנו נוטעים , אנחנו בעצם מתקרבים אל האדמה, אל השורשים שלנו, אנחנו עדיין לא רואים בתקופה זו את העצים המלבלבים.. אבל בפנים.. עמוק עמוק באדמה.. שם מתחיל הפלא.. הבילתי נראה.

בטו בשבט, האדמה סופגת את המים שמחלחלים לשורשים ולאט לאט בתהליך איטי עד האביב, העץ ילבלב,יתכסה בעלים ירוקים ובפריחה ובפירות טעימים.

תקופה זו היא תקופה של התחדשות העץ, אמנם אנחנו לא רואים זאת, אבל זה קיים ועל כך אנחנו חוגגים, על עצם ההתחלה, ולא על התוצאה ..

כשראיתי את המייל של הגננת על העץ הדמיוני, חשבתי מיד על ה"תיק הזה"... איזה עץ יצא לנו.. וכמה ששתינו יחד די ידיים שמאליות., ובטח יחסית לעבודות אחרות יצא לנו מעאפן.. אבל כששאלתי את שיר איזה עץ דמיוני היא רוצה ליצור וראיתי בעיניה את הניצוץ והדמיון שבעיניים , הבנתי שכבר יהיה לנו כיף.. יהיה לנו זמן של יחד.. כי היא כבר דמיינה ורצתה ליצור...

לעבוד עם ילדים תמיד מלמד אותי להעריך ולהנות מהכאן ועכשיו, כי הם נהנים מהרגע ולאו דווקא מהתוצאה ( הרי הם מציירים ובאמת לא איכפת להם שלא יוצא להם מה שהם רצו.. אלא העיקר שהם נהנו כשהם ציירו ודמינו את מה שהם מציירים) .

לעומתם, אנחנו המבוגרים, תמיד חושבים על התוצאה, איך יצא, שלא נצא מהקווים, שיהיה יפה, מדוייק.. ואז לעיתים אנחנו מראש מוותרות להתחיל במשהו כי הרי אנחנו לא "יודעות לצייר", "לא יוצא לנו יפה", לא יודעות לתפור.. אבל אם נחשוב על הזמן שבו אנחנו מציירות או יוצרות משהו, על תחושת הרוגע, ההרפייה, הרגע היפה הזה שפינינו לעצמנו כדי להיות ביצירה.. כלומר, על התהליך ועל ההתחדשות שביצירה.. זאת תהיה החגיגה, בדיוק כמו טו בשבט...

ובאמת.. היה כיף ליצור יחד עם שיר את עץ הכוכבים..להנות מזמן איכות, ולראות בעיניה את הגאווה שהיא עשתה הכל לבד ( פחות או יותר) ולקחה את עץ לבדה לגן..

עד הרגע שהגעתי כמה ימים אחר כך לגן.. וראיתי את העצים האחרים....המושקעים

חג טו בשבט שמח

רות רונן

#טובשבט #יצירהלטובשבט #עץדמיוני

פוסט ראשון בבלוג
פוסטים קודמים